מזונות

 

נושא מזונות קטינים הוא אחד הנושאים היותר שנויים במחלוקת בין בני זוג המנהלים הליך גירושין.
גם מזונות האישה הן סוגיה מורכבת, אולם מזונות אישה משולמים בדרך כלל לטווח קצר יותר (עד הגט), בעוד שמזונות קטינים משולמים עד גיל 18 ואף מעבר לכך.
לצורך קביעת מזונות קטינים, נלקחים בחשבון גובה צורכיהם של הילדים ויכולת הפרנסה וההכנסה של האב. כמו כן, נלקחות בחשבון נסיבות נוספות, המשתנות בין מקרה למקרה, כגון משמורת והסדרי הראייה של הילדים והשתכרותה בפועל של האם.

בפרק זה סקירה רחבה של סוגיית המזונות על רבדיה השונים והרבים.

​

​

מזונות ילדים

​

על מי חלה חובת תשלום מזונות ילדים?

על פי הדין העברי, הוא הדין החל על זוגות יהודים החיים במדינת ישראל- חובת תשלום מזונות ילדים עד גיל 15 חלה על האב בלבד. מעבר לגיל 15, דמי המזונות הם "מדין צדקה", ולכן החיוב בתשלום המזונות יחול על שני ההורים בהתאם לגובה הכנסותיהם.

יחד עם זאת, במרבית פסקי הדין הניתנים על ידי בתי המשפט, אין הפרדה בין גובה וחובת התשלום עד גיל 15 ומגיל 15 עד גיל 18. כלומר, פסקי הדין לרוב קובעים ופוסקים את חיוב האב בתשלום גובה מזונות עד גיל 18 של כל קטין.

 

עד איזה גיל משולמים מזונות קטינים?

חובת תשלום מזונות קטינים פוקעת, עם חדלותו של הקטין להיות קטין, משמע בגיל 18.

יחד עם זאת, לרוב פוסקים בתי המשפט 1/3 מגובה המזונות הבסיסיים שנפסקו עד גיל 18, וזאת לתקופת הזמן שבין גיל 18 ועד לתום שירות החובה בצה"ל.

 

מי דן בשאלת מזונות הילדים?

סמכות השיפוט לדון בשאלת מזונות הילדים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, אלא אם שני ההורים רוצים ומסכימים להתדיין בפני בית הדין הרבני.

בעניין מזונות קטינים, מרוץ הסמכויות איננו רלוונטי. כלומר, אם האב אץ והגיש תביעת גירושין כרוכה לבית הדין הרבני, עדיין פתוחה בפני האם הדלת לפנות לבית המשפט לענייני משפחה אשר יידון בתביעת מזונות הקטינים.

 

מהם מזונות זמניים?

מאחר וההליך המשפטי עד לקבלת פסק דין עלול לארוך זמן רב, ובמהלך הזמן הזה הקטינים זקוקים למימון הוצאותיהם, ניתנת בשלב מקדמי יחסית של ההליך המשפטי החלטה זמנית הנקראת "החלטה למזונות זמניים". פסיקת מזונות זמניים נעשית מבלי שבית המשפט נכנס לעוביה של הקורה וקודם לשמיעת עדויות ההורים וקריאת תצהיריהם.

החלטה למזונות זמניים ניתנת למעשה כ"סעד חירום" ועל בסיס כתבי הטענות המונחים בפני בית המשפט, מבלי שההורים הגישו תצהירי עדות ראשית ונחקרו אודותיהם.

יחד עם זאת נציין, כי קיימים מקרים בהם, קודם לפסיקת מזונות זמניים, יבקש בית המשפט לערוך חקירה קצרה אודות כתב התביעה וכתב ההגנה של הצדדים, ורק לאחריה תינתן ההחלטה.

עם קבלת פסק דין למזונות, בסופו של ההליך המשפטי, ההחלטה למזונות זמניים מתבטלת, והצדדים יהיו מחויבים לפסק הדין המלא שניתן.

 

האם תשלום המזונות אמור לשקף את רמת החיים אליו הורגל הקטין כאשר הוריו חיו יחדיו?

רבים סבורים כי התשובה לשאלה הזו היא חיובית, אלא שלא כך הדבר.

גובה המזונות נקבע בהתאם לשני פרמטרים עיקריים: האחד, צרכיו ההכרחיים של הקטין (תוך שימת דגש על המילה "הכרחיים"). השני, יכולתו של האב לעמוד בגובה החיוב. צרכיו ההכרחיים של קטין כשמם כן הם: צרכי מזון, ביגוד, דיור וחינוך. 

 

האם אב אשר הפסיק לעבוד יהיה פטור מתשלום מזונות קטינים?

על פי החוק, לאב חובה אבסולוטית לזון את ילדו ואין הוא יכול לפטור עצמו מתשלום מזונות בטענה כי איננו עובד. בבואו של בית המשפט לפסוק את גובה חיוב המזונות, ייבחן פוטנציאל השתכרותו של האב ולא השתכרותו בפועל. על מנת לקבוע מהו פוטנציאל השתכרותו של אדם, ייבחנו בין השאר, עברו התעסוקתי, השכלתו, מקצועו, גילו ויכולותיו.

 

רכיבי מזונות קטינים:

פסיקת מזונות קטינים נחלקת לשלושה חלקים עיקריים:

​

1. סכום מזונות בסיסי – סכום זה מכיל בתוכו תשלום עבור צרכיו הבסיסיים של הקטין, לרבות רכישות מזון, ביגוד, הנעלה, צעצועים, מתנות, ספרים וכו'. סכום זה ינוע בין סך של 1,250 ₪ בחודש לבין 1,700 ₪ בחודש, עבור כל קטין. בית המשפט יחליט, על סמך החומר המצויי בידו ובהתאם לשיקול דעתו, מהו סכום המזונות הבסיסי עבור קטין.

חשוב לזכור: על מנת להוכיח את כתב התביעה, יש לצרף לכתב התביעה קבלות מדגמיות עבור תשלומים אשר הוצאו בפועל לטובת רכישות שנעשו לקטין או העתקים של כרטיס האשראי מהם ניתן ללמוד על הוצאות.

2. סכום מזונות עבור מדור הקטין – סכום זה נקבע כנגזרת ממספר הקטינים במשפחה כאשר: עבור ילד אחד משולמים 30% מגובה השכירות/ ההחזר החודשי של המשכנתא, עבור שני ילדים משולמים 40%, ועבור שלושה ילדים ומעלה משולמים 50%. בנוסף לכך, על האב לשאת באחוז מהוצאות החזקת המדור, לרבות: ארנונה, חשמל, מים, גז, כבלים, טלפון ועד בית, וגם תשלום זה יהיה באחוזים, בהתאם למספר הקטינים במשפחה.

חשוב לזכור: על האם לצרף לתביעת המזונות שלה אסמכתאות בדבר ההוצאות הנ"ל לרבות העתק הסכם שכירות עדכני או לחילופין לוח סילוקין של המשכנתא, דרישות תשלום מיסי עירייה, קבלות לתשלום ועד בית וכו'.

3. תשלום עבור הוצאות חינוך ובריאות הקטין – מחולקות בדרך כלל בין הצדדים שווה בשווה. בהוצאות אלה נכללות הוצאות עבור פעוטון, בית-ספר, גן, צהרון, חוג(ים), קייטנות, שיעורי עזר וכן הוצאות רפואיות חריגות אשר אינן בסל הבריאות לדוגמא: ניתוחים, טיפולי שיניים, טיפולים פסיכולוגיים, בדיקות עיניים וכו'.

 

האם פסיקת מזונות קטינים היא סופית?

מרבית פסקי הדין אשר ניתנים על ידי בתי המשפט בענייני מזונות נשארים כפי שהם עד בגרותם של הקטינים. יחד עם זאת, פסק הדין בעניין מזונות לעולם איננו סופי.

הדרך לשנות את פסק הדין היא באמצעות הגשת תביעה חדשה לבית המשפט, במסגרתה יהיה על התובע להוכיח, כי התרחש שינויי נסיבות מהותי אשר יצדיק את שינויי פסק הדין. תביעה זו תיקרא "תביעה להפחתת מזונות" או "תביעה להגדלת מזונות", לפי ההקשר, וכמובן שגם האב וגם האם יכולים להגישה. שינוי נסיבות מהותי כשמו כן הוא, צריך להיות מהותי ומשמעותי באופן כזה אשר יצדיק את פתיחת ההליך המשפטי והגעה לפסק דין חדש. דוגמאות לשינויים מהותיים: התעשרות משמעותית, התדרדרות/ פגיעה משמעותית במצב הכלכלי, הבאת ילדים נוספים לעולם וכו'. כל מקרה כמובן ייבחן לגופו.

 

האם ניכור הורי (אב-ילד/ה) יכול להוביל לביטול החיוב בתשלום מזונות?

קיימים מקרים קיצוניים, בהם קיים "ניכור הורי", אשר משמעו הוא, כי הקטין איננו מעוניין בקיום קשר עם אחד מהוריו ("ילד סרבן"), במקרה זה עם אביו, בדרך כלל, אך לא תמיד, בעקבות השפעת הסתתה של אמו אותו.

מקרים אלה של הסתת קטין כנגד אחד מהוריו, או של סרבנות קשר ככלל, הינם מקרים קשים הדורשים טיפול והתערבות מקצועיים, מידיים ואינטנסיביים, שכן ככל שפרק זמן ההסתה גדל, כך היכולת להשיב את המצב לקדמותו ולחדש את הקשר בין ההורה המנוכר לבין הקטין – פוחת.

נשאלת השאלה, האם בית המשפט יפחית או יבטל כליל את תשלום מזונות הקטין, בגין היותו "סרבן קשר" עם אביו?

בדומה לסוגיות רגישות אחרות בתחום דיני המשפחה, קשה להכליל ולקבוע בוודאות מה יפסוק בית המשפט במקרה של סרבנות קשר, ויש לבחון ולבדוק כל מקרה לגופו, על מכלול נסיבותיו.

יחד עם זאת נציין, כי היו מקרים בהם בתי המשפט צמצמו את תשלום מזונות הקטין, בנסיבות בהן הקטין סירב לקיים קשר עם אביו ומתוך מטרה להשפיע על הקטין באמצעות "סגירת הברז". כמובן, שאמצעי הענשה במטרה להפסיק את סרבנות הקשר איננו בהכרח האמצעי הנכון ובוודאי שאיננו חינוכי, ואף, ייתכן כי דווקא הענשת הקטין תוביל להחמרת סרבנותו ולא להפסקתה.

לכן, על אף שמשפטית צמצום תשלום המזונות ו/או ביטולו כליל, במקרה של סרבנות קשר וניכור הורי – קיימים, הרי שהנקיטה באמצעי זה תיעשה במשורה, לאחר שנבחנו מכלול הנסיבות ובהן טובתו של הקטין, גילו (קריטריון משמעותי), מידת אחריותו לסרבנות הקשר, הסיכוי להשגת המטרה באמצעות הנקיטה בסנקציה ועוד.

 

מה קורה למזונות כאשר נפסקת משמורת משותפת?

ככלל, פסיקת משמורת משותפת יכולה להפחית את דמי המזונות עד לגובה של 30% מסכום מזונות הבסיס, אולם העניין נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, בהתאם למכלול הנסיבות של כל מקרה בנפרד. הגיוני, כי ככל שהקטין נמצא זמן רב יותר אצל אביו, הרי שגובה הוצאותיה של אמו בגין צרכיו הבסיסיים קטן ולכן ההפחתה בדמי המזונות היא נכונה וצודקת.

יחד עם זאת, הבעייתיות הכרוכה במגמה זו של הפחתת דמי המזונות במקרים של חלוקת זמן שוויונית, היא השימוש שעושים בה במקרים רבים, במטרה לצמצם בתשלום המזונות. במילים אחרות, פעמים רבות אבות מנהלים מלחמת משמורת קשה וממושכת, רק על מנת לצמצם את חיובם בתשלום דמי המזונות, ולאו דווקא משום שהמשמורת המשותפת ניתנת לביצוע על ידם, נכונה ועדיפה לקטין.

חשוב לציין, כי כיום מתפתחת מגמה לפיה, אין צורך בכותרת "המשמורת המשותפת" על מנת להפחית את דמי המזונות, ודי בהצגת מציאות בה ההורים חולקים את זמנם עם הילדים כמעט באופן שוויוני (אפילו אם לא שוויוני בדיוק).

​

​

מזונות אשה​

 

על פי דין תורה, הלא הוא הדין החל על זוגות יהודים, לבעל מספר חובות כלפי אשתו, אשר אחת מהן היא החבות לשאת במזונותיה ולפרנסה. כל עוד הבעל לא הוכיח כי הוא מנוע מלהשתכר (חולה/ נמצא במאסר וכו'), חלה עליו החובה לעבוד ולפרנס את אשתו.

הכלל הבסיסי הוא כי האישה "עולה עימו ואינה יורדת" – כלומר, אישה זכאית לקבל מזונות מבעלה באופן אשר ישקף נאמנה את רמת החיים אליה הורגלה במהלך החיים המשותפים עמו. האישה זכאית לתבוע מזונותיה "לפי עושרו ולפי כבודו" של בעלה, וטענה כי האישה צריכה להסתפק ברמת חיים נמוכה מכפי שחייתה עמו, בדרך כלל לא תתקבל.

הוצאותיה של האישה אשר יילקחו בחשבון בעת פסיקת המזונות כוללות גם, אך לא רק, הוצאות עבור מזון, ביגוד, הנעלה, הוצאות דיור, וגם הוצאות עבור טיפוח הנשיות, בילויים ותרבות וכן הוצאות עבור שימוש ברכב, בטלפון נייד וכל הוצאה אחרת אשר הוצאה בפועל במהלך החיים המשותפים על-ידי האישה.

יחד עם זאת, ועל אף קיומו ונפקותו של הכלל הבסיסי, מזונות אישה נפסקים בדרך כלל בבתי המשפט וכן בבתי הדין הרבניים על דרך הצמצום, ורמת החיים אליה הורגלה האישה בשאיפה תישמר, אך בפועל, כמעט בכל המקרים, במיוחד במקרים בהם קיים צורך גם בפסיקת מזונות קטינים – תיפגע.

 

מי דן בשאלת מזונות אישה?

בית המשפט לענייני משפחה רשאי לדון בתביעת מזונות אישה אם זו הונחה בפניו. יחד עם זאת, אם הקדים הבעל את האישה והגיש לבית הדין הרבני תביעת גירושין וכרך במסגרתה את סוגיית מזונות האישה, הסמכות הדיונית לדון ולפסוק בעניין זה תהיה של בית הדין הרבני.

 

האם קיימת פסיקת מזונות זמניים גם למזונות אישה?

התשובה לכך היא חיובית.

אישה אשר איננה עובדת ואין לה מקור פרנסה, ובמהלך חייה המשותפים עם בעלה היתה תלוייה בו כלכלית, יכולה להגיש בקשה לפסיקת מזונות אישה זמניים. תכליתה של החלטה זמנית זו, היא לאפשר לאישה להמשיך להתנהל כלכלית בדומה לאופן בו התנהלה עת חייתה עם הבעל, כך עד לתום ההליך המשפטי ולקבלת פסק דין סופי.

 

באלו מקרים נשללת זכותה של האישה לקבלת מזונות אישה?

ראשית, אם האישה עובדת ומשכורתה והכנסתה מספקות לה לכיסויי צרכיה האישיים, היא איננה זכאית לקבלת מזונות אישה. בהתאם, אם האישה עובדת אך הורגלה לרמת חיים גבוהה מכפי שמשכורתה מאפשרת לה, יחוייב הבעל בתשלום עבור השלמת מזונותיה.

שנית, ישנם מצבים בהם אפילו שהאישה איננה עובדת ואיננה משתכרת, מזונותיה ישללו ממנה מכוח התנהגותה:

​

• בגידה – אישה אשר בגדה בבעלה ("זנתה תחתיו") מאבדת את זכאותה לתשלום מזונות. לשם הוכחת הבגידה אשר תוביל לשלילה הזכאות למזונות, יידרשו הוכחות כבדות משקל.

• מורדת – אישה מורדת הינה אישה המסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה. אם וככל שסירובה של האישה לקיים יחסי אישות עם בעלה מוצדקת, הרי שקיימת אפשרות בכל זאת לחייב את הבעל בתשלום מזונות, אולם במקרה של סירוב ללא סיבה מוצדקת, תישלל הזכאות למזונות.

• עזיבת הבית – אישה אשר עזבה את הבית מסתכנת בפגיעה בזכותה לקבלת מזונותיה. יחד עם זאת, אם האישה תוכיח, כי סיבת עזיבתה היתה מוצדקת, אזי תישמר זכותה לקבלת מזונות. סיבה מוצדקת יכולה להיות אלימות, השפלה, פגיעה וכו'.

• אי קיום מצוות­ הדת – אישה אשר גורמת לבעלה במכוון (ולא בתום לב) לעבור על כללי הדת אותם הוא שומר בעצמו, מסתכנת בטענת שלילת מזונותיה.

 

האם הבעל רשאי לחייב את האישה לצאת לעבוד?

בעל איננו יכול לחייב את אשתו לצאת לעבוד על מנת לפטור עצמו מתשלום מזונות.

יחד עם זאת, אם האישה עבדה במהלך החיים המשותפים אבל עזבה את מקום עבודתה במטרה ליהנות מתשלום מזונות, והבעל הצליח להוכיח כי הדבר נעשה בחוסר תום לב ובמכוון, הרי שאישה כזו מסתכנת בשלילת מזונותיה או בהיעדר פסיקתם מלכתחילה.

 

האם קיימת משמעות לנכסים ורכוש שיש לאישה לשם קביעת זכאותה למזונות?

ככלל, אין משמעות לרכוש המצויי בבעלותה של האישה לשם קביעת זכאותה של האישה למזונות, שכן אישה איננה אמורה לממש את נכסיה על מנת לדאוג לכלכלתה.

יחד עם זאת, אם נכסים אלה מניבים לאישה הכנסה תקופתית (לדוגמא דמי שכירות המתקבלים מהשכרת נכס שבבעלותה), הרי שבהחלט ייתכן כי הכנסות אלה תילקחנה בחשבון בעת קביעת זכאות וגובה מזונותיה של האישה.

 

עד מתי משולמים מזונות אישה?

חובת תשלום מזונות אישה חלה על הבעל כל עוד בני הזוג נשואים זה לזו. יצויין בעניין זה, כי אם קיים פסק דין מחייב והאישה מסרבת לקבל את גיטה, יוכל הבעל לפטור עצמו מתשלום מזונותיה.